The Psychological Thriller and the Family Drama

On Ethics and Terrorism in Frozen Days

Abstract

 ימים קפואים (2006), סרטו הארוך הראשון של דני לרנר, הוצג על ידי יוצריו ונתפס על ידי המבקרים כהישג חריג בקולנוע הישראלי — מותחן ז'אנרי אפל שהופק כמעין סרט גֶ רילה ללא מימון משמעותי. הוא צולם בווידאו דיגיטלי ובתקציב אפסי של 25 אלף דולרים (חלק מהתקציב הגיע מקרן לפיתוח התסריט וחלק אחר — מתקציב לסרט גמר באוניברסיטת תל־אביב). הסרט מתבלט גם בכך שבחר להעמיד במרכזו פיגוע, שמתרחש כחצי שעה לאחר תחילת הסרט, ולהראות את השפעות הפיגוע על הגיבורה שלו. במחקרה, מראה רעיה מורג שבניגוד לקולנוע התיעודי, הקולנוע העלילתי הישראלי, למעט מספר קטן של סרטים יוצאי דופן, כמעט לא עסק ישירות בחוויית החיים תחת איום של פיגועים או בכיבוש מאז פרוץ אינתיפאדת אל־אקצה. אם וכאשר הוצגו הטרור והכיבוש, היה זה בדרך כלל ברקע, או תוך התעלמות מהחוויה הטראומתית של הפיגועים. ימים קפואים משתייך לאותה קבוצה קטנה של סרטים שכן בחרו להעמיד פיגוע טרור במרכז העלילה וכן עוקבים אחר התחושות, הרגשות והחוויות הקשות של אנשים שחיים תחת רצף של פיגועים.