העוקד בעל הרצון הטוב
סוגיות של חרדה, הכחשה ואשמה בסדרת הטלוויזיה פרשת השבוע
DOI:
https://doi.org/10.64166/etxs0334תקציר
המתח בין עמדת הסובייקט של הקרבן לעמדת הסובייקט של המְ קַ רבֵּ ן או המעוול (perpetrator) מלווה את ההוויה היהודית־ישראלית מתחילת דרכה. הדיון במעמדו של הסובייקט הישראלי בתהליך ההקרבה מציג ומבליט עמדות שונות בהתאם לתפיסות הפוליטית והאידאולוגית. גישות ציוניות נוטות להבליט, בעיקר בעקבות המלחמה ב־,1967 את הממד הקָרבני של הסובייקטיביות הישראלית, ואילו עמדות פוסט־ציוניות נוטות לדחות את הדימוי "קרבן תמיד" ולהבליט דווקא את תפקידו ההיסטורי כמקרבן־ מעוול. כך אפוא ניתן למצוא טקסטים תרבותיים ומחקרים אקדמיים הנעים בין ייצוגו של היהודי־ישראלי כקרבן (של הנאצים, של הערבים, של הפלסטינים), של האשכנזים (לבין היותו מקרבן או משקיף מהצד על עוול) בעיקר כלפי הפלסטינים, אך גם כלפי זרים או סובייקטים היברידיים אחרים .
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2013 מכאן
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
