מבט נוסף על הפואטיקה של שיר האזור העברי
DOI:
https://doi.org/10.64166/h0v7yt88תקציר
במאמר זה מוצעת סקירה של הפואטיקה העברית, בכלל, ושל הפואטיקה של שיר האזור לאור פרסומו של קורינטי משנת 1992, בפרט. קורינטי הראה שהשירה הערבית שנכתבה באל־אנדלוס לא שמרה על המשקל הכמותי של הערבית הקלסית, אלא החליפה אותו בסדרה של הברות טוניות ושאינן טוניות. נקודת המבט החדשה הזאת מביאה אותנו לשאול מהן השלכותיה על חקר המשקל של השירה העברית, ובמיוחד לחקר שיר האזור. שלא כמקובל, עלינו להבין את הטכניקה המשקלית שיצר דונש בן לברט כשילוב של פרוזודיה כמותית ואיכותית המשתמשת בהברות טוניות ושאינן טוניות. במאה האחת־עשרה יכלו המשוררים העבריים לקבל את שיטת השקילה החדשה של שיר האזור בקלות ובלי למצוא ניגוד אמתי בינה לבין השירה הקלסית. הפרוזודיה האיכותית לא הייתה חשובה פחות מהפרוזודיה הכמותית. ברוב המקרים התאים שיר האזור העברי את הרכיבים הכמותיים הקלסיים לשיטה הטונית־הברתית של הכרג'ה.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2012 מכאן
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
